השמיים הם הגבול, והדרך - דרך ארץ.

אצל האדם המאמין אין מקום לגאווה כלשהי – לא על הכוח, לא על החכמה, לא על היופי, לא על העושר וכד'.

התפילה היא לא כספומט. התפילה היא כלי משוכלל מאין כמותו כדי לפרוק את לבנו מול בורא כל.

להיות עם מישהו בכאבו זו מיומנות שאפשר ללמוד.

לפעמים נדמה לי שהתורה היא הנושא הכי פחות מדובר בישראל.