למרות היכולות הניהוליות הרבות של נשים, ובכלל זה יכולת עבודת צוות, אגו שטוח, שיתוף פעולה ועוד,

אני ישראלית גאה, שלא מפסיקה להתרגש מן הזכות שנפלה בחלקי לחיות בארץ ישראל בדור התחיה.

ילדים הם לא בניינים- הם צמחים ואנחנו לא מהנדסים כי אם גננים וכל צמח יצמח בכיוון הנכון לנשמתו המיוחדת.

גם אם אין לאדם כוח פיזי , הרצון שלו יכול להקים אותו.

קידום האישה בימינו הוא כורח המתחייב מן העובדה שאישה דתית היא מעורבת, מעורה ומשמיעה קולה.

כשאני אומרת "טוב" אין כוונתי לציפיות גדולות הקשורות במושג ה"טוב" המקובל, אלא "טוב" על המינימום: לחם לאכול ובגד ללבוש.

אצל האדם המאמין אין מקום לגאווה כלשהי – לא על הכוח, לא על החכמה, לא על היופי, לא על העושר וכד'.

הגברים לא שאינם רוצים ליזום חוקים לטובת נשים, אלא פשוט אינם חושבים על זאת.

להיות עם מישהו בכאבו זו מיומנות שאפשר ללמוד.

יש לי עצה בשבילכם: אם יש לכם שאלה ממש ממש אישית - אל תשאלו!!

לפעמים נדמה לי שהתורה היא הנושא הכי פחות מדובר בישראל.

כי דרך אמונה בחרתי - ובדרך זו לעולם לא תתאכזבו!