השמיים הם הגבול, והדרך - דרך ארץ.

האמהות היא מתנה מתוקה( כמו האישות) ולכן חבל לא למצוץ מתיקותה עד הסוף.

גם אם אין לאדם כוח פיזי , הרצון שלו יכול להקים אותו.

האדם- מה שהוא נותן, הוא מקבל.

כשמשהו לא נוח קורה, אמור לעצמך: התגברתי פעם, אתגבר בע"ה גם הפעם!!!

אצל האדם המאמין אין מקום לגאווה כלשהי – לא על הכוח, לא על החכמה, לא על היופי, לא על העושר וכד'.

קשה מאד להיות יחידה, אך עוד יותר קשה להיות ראשונה.

אין אנו בוכות על מעמדנו כנשים. מעמד זה מובטח לנו ממילא מן התורה, בהיות האישה "אם כל חי".

כי דרך אמונה בחרתי - ובדרך זו לעולם לא תתאכזבו!

להיות עם מישהו בכאבו זו מיומנות שאפשר ללמוד.