top of page
אני מכריחה אותם לקחת איתם הביתה.לימונים.
לא בגלל הלימונדה שהם יכולים לעשות ממנה. אלא בגלל שככה זה לימונים. פתאום העץ מלא. פתאום שפע עצום. פתאום אם לא קוטפים – הם נושרים מעצמם והופכים אבודים. זאת לא הלימונדה שאפשר לעשות, זה השפע שחבל להחמיץ והשפע הזה כאן, רב לנו והותר וברור שלכתחילה נועד לצאת מגבולות הבית והמרפסת והחצר והשער.
אי אפשר לשמור שפע. אין דבר כזה. במיוחד כשהוא אף פעם לא נגמר.
ככה זה שפע. הודו לה' כי טוב.





